שירה וייס – מצלמת מהבטן – פוסט למשקיענים


בוקר טוב, שירה וייס מצלמת מהבטן.

כשאנשים שומעים ‘מצלמת מהבטן’ הם קודם חושבים שאני מצלמת צילומי הריון או צילומי מזון 🙂 והתשובה לזה היא: אוקיי, גם אבל זה לא העיניין..

צילום מהבטן זה חיבור לרגש ואינטואיציה, זה צילום שמתאים את עצמו לסיבה למסיבה.

אם אתם חוגגים היום בת מצווה, ברית, חתונה או השקת מוצר חדש בעבודה, אני אתרגש אתכם כשתתרגשו, אשמח אתכם כשתשמחו ואשתעשע אתכם כשתיהיו מובכים מהסיטואציה.

חשוב לי ליצור עבורכם חוויה אישית, נעימה, בלי כל מיני מבוכות מולי או מול המצלמה.

בתכל’ס, אחרי ובזכות כל זה, תקבלו ממני תמונות מרגשות שיהיו לכם נכס לחיים, כזה שחוזרים אליו ברגעים החשובים.


הגעתי הבוקר עם בלבוש מלא, חמושה בציוד כדי שתוכלו לראות שמאחורי כל הרעש והצלצולים שלי, מדובר בצלמת רצינית 🙂

במצגת שלי הבוקר יש מגוון רנדומלי של צילומים כדי לשמור אתכן מרוכזות 🙂 וכי מבחינתי לא משנה הסיבה למסיבה שהביאה למפגש הזה, אם צריך אני אנחה אתכם ואם אפשר אני “רק” אתעד אתכם.

הייתי רוצה שתראו בתמונות:

הומור כשמתאים, רגישות כשצריך ואפילו רומנטי-קיטש אם אפשר.

אבל בעיקר שבכולן יש אינטימיות וסיפור, לפחות 1000 מילים.

הצילום שלי תיעודי גם בזה שאני עושה מינימום פוטושופ כי אני מאמינה בערך המוסף של הצגת המציאות באור הכי יפה שאפשר על פני המסר הסמוי בכל מה שמלאכותי בפוטושופ.

לא מצירה היקפים! לא מוחקת קמטים! מצלמת אתכן יפות מראש!

ואני מאוד מצטערת שלא עשיתי לעצמי בוק בת מצווה כשהייתי בגיל המתאים, זה היה יכול לחסוך לי שנים של שאלות על ערך עצמי.


יש לי זכות גדולה ללוות יצירה של משפחות לאורך שנים!

כמו המשפחה שאני מצלמת מאז שהבכור נולד. כל הבית שלהם מלא תמונות שאני צילמתי לאורך השנים באירועים ובצילומי הריון/משפחה. לאותו בכור יש כבר שתי אחיות.

לפני כמה שבועות עשינו שוב צילומי משפחה כדי לרענן את התמונות בבית, שיתאימו לעיצוב של הדירה החדשה שקנו.

במצגת מופיעה תמונה של האמא מחובקת עם הילד על הספה, לצד התמונה שצילמנו כשהיה תינוקי ותלויה עד היום בסלון. היא בשחור-לבן אז מתאימה להכל 🙂


זה סיפור על משפחה עם 4 אחים.

לבן הבכור נולדה בת והוזמנתי לצלם את האירוע.

אחרי שנתיים נולד לאח השני בן וכשהגעתי לצלם את האירוע גיליתי שבינתיים האח הצעיר נהרג בצבא.

במהלך טקס הברית, הסבתא של התינוק, האמא של רביעיית האחים, בכתה מאוד אבל בשקט.

אחרי הטקס היא פנתה אלי וביקשה שאמחוק את הדמעות בתמונות, עניתי לה שלדמעות חלק חשוב מאוד ברגע הזה ושאני לא רוצה שנסתיר אותן.

היא חיבקה אותי גם אז וגם כשנולדה עוד בת במשפחה.


סדנת צילום בטלפון:

מעבירה סדנת צילום בטלפון חד פעמית/מפגשית כי צילום בטלפון הפך להיות מיומנות בסיסית בימינו כמו לשלוח מייל או וואטסאפ.

חוצמזה, אם כבר צילמת משהו, לא היית מעדיפה להשתמש בתמונה? במקום ליצור סתם עוד זבל ולזהם לנו את העננים 🙂


שירות סינון תמונות ועיצוב אלבומים דיגיטליים:

כדי לעזור לכן רגע, במצגת הזו יש כ-160 תמונות, כל תמונה מופיעה על המסך 3 שניות בלבד ואפשר להניח שאת רובן אתן בכלל לא זוכרות.­

כל לקוח שלי מקבל ממני כמה מאות תמונות (לא מגבילה כמות, לא עובדת עם חבילות – כמה שיותר אני מרוצה) אותן ראיתי וערכתי (עשיתי עליהן פעולות כמו חיתוך, יישור, תיקון צבעוניות ובהירות).

בקיצור, אלפי תמונות זה היום-יום שלי!

בגלל זה אני יכולה לקבל מלקוחה הארד-דיסק עם 7000 קבצי תמונה, ולהחזיר לה אותם מסודרים, מסוננים ומעוצבים כאלבומים.

עשרה דברים שאין לכם סיבה לדעת עלי:

  1. עד גיל 16 גדלתי בראש פינה.
  2. בגיל 16 המשפחה שלי עברה לקריית אונו ושם סיימתי את התיכון.
  3. עשיתי שנת שירות בקיבוץ שדה בוקר במסגרת התק”ם.
  4. לא התגייסתי לצבא, ביקשתי יפה פטור על עודפי כוח אדם וקיבלתי.
  5. בין יתר המקצועות בהם התנסתי בשנות העשרים שלי, הייתי מורה למחשבים בבתי-ספר יסודיים.
  6. עד היום, עשיתי שלושה טיולים גדולים במרכז אמריקה, ארה”ב ובמזרח (הודו, נפאל, טיבט וסין)
  7. אני מוסמכת בדרגת dive master שזה בעצם שלושה כוכבי צלילה וברקורד שלי סביב 600 צלילות במקומות שונים בעולם כולל הים הקריבי שם הסומכתי.
  8. למדתי צילום במכללת הדסה, אבל זה היה קצר. סיימתי את השנה הראשונה בלימודים עם פרוייקט צילום שכולם דיברו עליו ועזבתי בדרמטיות. למדתי גם גרפיקה בת”א אבל זה סיפור פחות מעניין.
  9. הרומן שלי עם צילום התחיל בגיל 19, כשתפסתי רגע בפעם הראשונה, במצלמת פילים, פוקט כזו פשוטה. החוויה הזו שלראות משהו עומד לקרות, מסתיים בשנייה ורק לי יש אותו לתמיד הדליקה אותי.
  10. בגיל 28 פתחתי את העסק ומאז כמעט כל תשומת הלב שלי בו.