התמונה ששינתה את חיי

פעם, מזמן, לפני שצילמתי את התמונה ששינתה את חיי כתבתי את המשפט הזה במחברת הטיול שלי:

“תמונה אולי שווה אלף מילים אבל אין לי אלף מילים בשביל לתאר את היופי שאני רואה”
 
הייתי בג’ונגל בגווטאמלה באותו הזמן.
מה שקרה פה בעצם, זה שחוויתי את התסכול הזה, שהתמונה לא מראה את היופי כמו שאני חווה אותו ועדיין לא היו לי הכלים בשביל ליצור אותה.
זה הרגיש כאילו כל החיים עד היום היו בשחור-לבן ופתאום נפתחו לי הצבעים, הצורות, העומקים והרגשות ממה שאני רואה לנגד עיני ו…. כלום. באסה. סתם תמונות. מבאס!
 
כמה חודשים אחכ, בים הקריבי בהונדורס צילמתי את התמונה ההיא, זו ששינתה את חיי.
בעצם, תפסתי רגע. רגע שלא ידעתי שעומד לקרות, רגע שנגמר ברגע.
ראיתי את הסצינה מול עיני, שלפתי את המצלמה שבמקרה לגמרי היתה בתיק לידי ופוף, הרגע נעלם.
הילד המשיך בדרכו, הבחורים על הטרקטרונים צחקו ונסעו, ובעצם היחיד שנשאר הוא הכלב..
והתמונה שצילמתי! שלנצח תמשיך לקיים את הרגע ההוא.
פתאום הרגשתי כמה כוח יש לי בידיים, כמה הכל השתנה, שניה אחרי שצולמה התמונה.
זה היה שבריר שניה של הזדמנות ותפסתי אותה. שאר האנשים שהיו סביבי, יכלו רק להתחנן שאשלח להם אותה 🙂
 
פה כנראה השתנו החיים שלי, מהרגע הזה אל לימודי הצילום עברתי עוד דבר או שניים אבל זה מכתוב.
 
מאז ועד היום אני מתרגשת כל פעם מחדש מהיכולת שלי לשמר את הרגע, היום כבר עם כל הכלים הטכניים בשביל שלא לחפור לאנשים עם 1000 מילים.
 
אשמח לתת לך את הכלים, לשים את הכוח בידיים שלך, כדי שהתמונה הבאה תיהיה בול מה שרצית שתיהיה!